במסגרת העבודה שלנו כדיאטניות אנחנו פוגשות הורים רבים, שמתארים את אותה תופעה – ילדים שהתפריט שלהם מצומצם במיוחד וכולל 5 מאכלים פחות או יותר: לחמנייה עם ממרח שוקולד, פיצה, צ'יפס עם קטשופ, פתיתים עם קטשופ ושניצל (עם הרבה קטשופ…). התסכול של ההורים לנוכח התפריט הלא מגוון שחוזר על עצמו יום אחרי יום מתעצם כשהם מסתכלים על ילדים אחרים שאוכלים "הכול", כולל למשל מוזלי או ארטישוק ממולא, ומתמלאים בתסכול של "למה הילד שלי לא אוכל ככה?"
בלי עונשים, בלי פרסים, בלי ויכוחים – וגם בלי להרים ידיים
מייד נציע לכם שלל רעיונות להפוך מאכלים חדשים לאטרקטיביים יותר בעיני ילדיכם, אבל עוד קודם לכן כדאי לזכור שאת הרגלי האכילה והתפריט יש לשנות בהדרגה – ושעפ"י מחקרים שונים, כדאי להציע מאכל חדש לילד בין 10 ל-15 פעמים, בהזדמנויות שונות, לפני שמרימים ידיים.
בכל מקרה, רצוי מאוד להימנע מוויכוחים, כפייה, תחנונים, הענשה או מתן תגמולים כאלה ואחרים.
בנוסף אין טעם להיכנע לדרישות של הילדים, שכן גישה זו לא מפחיתה את כמות המאבקים או את מידת חריפותם אלא רק דוחה אותם.
כשילד מסרב לאכול, סביר להניח שמאוחר יותר (לפעמים תוך מספר דקות) הוא יתחרט ויבקש לאכול – הגישה הנכונה והיחידה היא להסביר לו שהוא "פספס את הרכבת" ושעליו להמתין לארוחה הבאה.
עיקרון נוסף שנכון באופן כללי לגבי חינוך ילדים, ובמיוחד בכל הנוגע לתזונה, הוא האמרה המפורסמת של אלברט איינשטיין: "הדרך הכי טובה ללמד בני אדם היא לשמש להם דוגמא".
10 טכניקות שיעזרו לכם להציג לילדים מאכלים חדשים
- חשיפה הדרגתית – אם הילד בררן, הסיכוי שיסכים לטעום מזון שזה עתה נחשף אליו בפעם הראשונה קטן למדי. אם נקפיד להציע לו מאכלים חדשים רק אחרי שראה אותם מספר פעמים על השולחן או בצלחת שלכם ייתכן שישאל "מה, באמת אוכלים את העץ הזה?" למראה ברוקולי, אבל יש סיכוי טוב יותר שהוא ינסה לטעום ממנו.
- להתחיל בקטן – כשמציעים לילד מאכל שטרם אכל, כדאי מאוד להגיש לו מנה קטנה: לא יותר מ-2-3 גרעינים של תירס, פרוסה אחת של עגבנייה או אפילו "רק" מחציתה של עגבניית שרי וכו'.
- "לתפוס טרמפ" על מזון אהוב – אם למשל רוצים להציע זיתים לארוחה, כדאי להוסיף חצאי זיתים (שימו לב, חצאי זיתים…) על "פיצה פיתה" שאהובה על הילדים או בטוסט.
- מודלים לחיקוי – דמויות שהילד מעריץ, בין אם מדובר בגיבורי על או בבן משפחה, שנוהגות לאכול מזון מסוים עשויות להגביר את המוטיבציה של הילד להתנסות ולטעום אותו, כך שכדאי בהצעות להזכיר, למשל, "אתה יודע שבן דוד שלך איתי החייל זולל גזר?" או "רוצה לאכול חביתה כמו שסבתא אוהבת?"
- עם מעט עזרה מחברים – גם בני גילו של הילד עשויים להוות מודל לחיקוי, ואכן לא מעט הורים מספרים שבגן הילדים דווקא אוכלים "יפה", וכשהם אצל חברים פתאום מבקשים תוספת למאכלים כמו מרק אפונה או מג'דרה. ניתן להסתמך על כך ולארגן ארוחה משותפת עם חברים – רצוי אחרי עבודת מודיעין שאכן החברים אוהבים את המאכלים שנרצה להוסיף לתפריט של הילד.
- כשהילד יחסית רעב – כדאי להציע מזונות חדשים בתחילת ארוחות, כשהתיאבון יחסית גדול. אחרי שהילד יטעם את אותו מזון חדש, אפשר לצרף לארוחה את המאכלים להם הוא רגיל.
- כשהילד לא עייף או נרגש – כדי לטעום מאכל חדש הילד צריך להיות במצב הרוח המתאים להתנסויות שכאלה. באמצע יום הולדת, למשל, כשמסביב המולה, שירים, אורחים ובלונים, אין טעם לשכנע אותו לנסות משהו חדש, טעים או אטרקטיבי ככל שיהיה.
- מגוון שיטות הגשה – אם לדוגמה אתם רוצים שילדכם יחבב גבינה צהובה, הציעו לו אותה במגוון צורות: פרוסות, קוביות, מותכת, מגורדת ועוד.
- "כשתהיה גדול בטוח תאהב את זה" – ילדים רבים אוהבים להרגיש בוגרים, ואם נצליח לקשר בין התחושה של "להיות גדול" לבין מזון חדש, יש סיכוי טוב יותר שהילד יטעם אותו. גם אם לא, לא נורא, נוכל לסייג: "כשתגדל אולי תרצה לאכול את זה".
- יפה שעה אחת קודם – ככל שנתחיל כשהילד צעיר יותר, כך יהיה לנו קל יותר בהמשך והמאמץ להעשיר את התפריט שלו יזכה להצלחות רבות יותר.
ועוד טכניקה, אפקטיבית במיוחד וגם מהנה להפליא
העצה ה-11, שבעצם כדאי ליישם אותה ראשונה, היא לצרף את הילדים לעבודה במטבח. דרך זו מחייבת הרבה סבלנות שלנו ההורים, זמן, אנרגיה ויכולת התמדה, אולם ישנו סיכוי טוב שילד שמערבב, חותך (בהתאם לגילו, כמובן), מתבל, מקשט ובאופן כללי לוקח חלק בהכנת מנה ירצה גם לטעום ממנה – וכך תיהנו הן מהדרך והן מהתוצאה.
בכל מקרה קחו בחשבון שבדומה לתחומים רבים אחרים, גם הכרת מאכלים חדשים לילדים מחייבת התמדה. אמנם מדובר באתגר לא פשוט, אבל אין כמו הילדים ללמד אותנו מהי נחישות (שלפעמים אנחנו מתבלבלים ורואים בה עקשנות…), ובנוסף כדאי לזכור שהצלחה חלקית, במקרה זה, היא הצלחה של ממש.
